חמין הוא הגדרה יהודית מסורתית לבישול ארוך מאוד המתאים לארוחת השבת. הנתחים המתאימים במיוחד לבישול חמין הם השפונדרה (קשתית) - שהיא ללא ספק מלכת החמין, הברוסט (חזה) ושריר הזרוע.
 
מניחים על הכיריים סיר כבד שאותו אפשר להכניס גם לתנור. מחממים את השמן או ממיסים את שומן האווז ומטגנים את הבצל עד שישחים. מוסיפים את העצמות ומטגנים כמה דקות נוספות.

מוסיפים את הבשר, מפלפלים וממליחים. מניחים על התערובת את תפוחי האדמה בצורה מסודרת, את השעועית, הגריסים והשום. מתבלים בפפריקה ומוסיפים מים רותחים (כדי להבטיח שהחמין לא יתייבש במשך הלילה יש לכסות את החומרים שבסיר במים רותחים ולהוסיף עוד 4 ס"מ). מוסיפים את הדבש ומביאים לרתיחה.

מנמיכים את האש ואחרי כ-10 דק' כשהסיר מכוסה היטב (בנייר אלומיניום ובמכסה) מכניסים לתנור בחום שבת 80-90) מעלות) למשך כ-14 שעות.

בבוקר בודקים את החמין, אם הוא נוזלי מדי מסירים את המכסה מסיר החמין למשך שעה או יותר.

לגיוון:
אפשר להוסיף חזה אווז מעושן, או שוק אווז מעושן. אפשר להחליף גריסי פנינה בחיטה. אפשר להוסיף כמה פלפלי צ'ילי. אפשר להניח על החמין מעיים ממולאים.
מה שהכי חשוב: החמין השני שתכינו ייצא ללא ספק מוצלח יותר לאחר שתכירו את התנור שלכם היכרות אינטימית יותר.

* קשתית (שפונדרה):
השומניות של השפרונדה, טעמה וצורת סיביה מתאימים מאוד לבישול ארוך, אבל כדי שהיא לא תהיה כבדה מדיי, מומלץ לערבב אותה עם נתחי שריר הזרוע. מיתוס אחד שכבר הופרח פעמים רבות הוא שבשר שמתבשל שעות רבות לא צריך להיות מאיכות טובה. בכל בישול - ובבישול בשר בוודאי - מה שאתה מכניס זה מה שאתה מוציא לכן נקפיד שגם בשר החמין יהיה טרי ומאיכות טובה.